החלטה בתיק עמ"ת 44739-09-13

לפניי ערר על החלטתו של בימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופט ד. בן טולילה), מיום 10.9.13, שבה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בכתב האישום שהוגש נגד העורר מיוחסים לו 3 אישומים, ובהם עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

היתה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בסוף הדיון שנערך ביום 14.8.13, בבימ"ש השלום בב"ש, החליט כב' השופט י. ליבדרו לבקש משרות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של העורר, חרף עמדת המאשימה שהתנגדה לקבלת תסקיר.

שרות המבחן הגיש ביום 10.9.13 תסקיר מעצר בעניינו של העורר, שבו צוין, בין היתר, כי שרות המבחן סבור כי רק מסגרת טיפולית אינטנסיבית וסגורה לגמילה יכולה להוות מענה הולם לרמת הסיכון הנשקף מהעורר. כמו כן, בשיחה של העורר עם שרות המבחן ביטא העורר רצון לערוך שינוי בחייו ולשקול את האפשרות של שילובו בטיפול במסגרת טיפולית אינטנסיבית לגמילה מסמים - קהילה טיפולית. עם זאת, בשלב זה לא ברור לשרות המבחן עד כמה יש בעורר היכולות והכוחות לעבור תהליך של שינוי והאם הצהרתו מונעת ממוטיבציה אמיתית או משיקולי תועלת. שרות המבחן מוסיף בתסקיר כי הוא סבור שללא שילובו של העורר בתכנית טיפולית, יתקשה העורר לצאת ממעגל החיים שבו הוא נתון כיום וייתכן וניסיון טיפולי בצד הליך משפטי יכול לסייע. לפיכך, המליץ שרות המבחן כי במידה וביהמ"ש יהיה מעוניין שהשרות ימשיך בבדיקת האפיק הטיפולי, כי תינתן דחייה של חודש לצורך תאום ראיון קבלה בקהילה טיפולית לשם בחינת התאמת העורר לטיפול במסגרתה ובדיקת נכונות העורר לתמוך ולסייע בהליכים הנדרשים.

בסוף הדיון שהתקיים ביום 10.9.13 בבימ"ש קמא בפני כב' השופט בן טולילה, החליט כאמור ביהמ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בימ"ש קמא ציין בהחלטה מושא הערר, בין השאר, כי אין מחלוקת שהמשיב לא החל בהליך גמילה ואף לא היה בהליכים לכך וכבר עתה התמונה אינה מדברת בעדו של העורר במובן של סיכויי הצלחת הטיפול. משום כך ובשעה שעל פניו עניינו של העורר לא מתאים לגמילה בהליך טיפולי, לא מצא בימ"ש קמא כל טעם בהתנעתו של הליך זה.

בערר ובדיון טענה ב"כ העורר, בין היתר, כי שגה בימ"ש קמא בהחלטתו; כי ההחלטה כמוה כערעור של שופט בית משפט השלום, כב' השופט בן טולילה, על החלטת שופט אחר של בימ"ש השלום, כב' השופט ליבדרו שניתנה קודם לכן. כמו כן, הוסיפה ב"כ העורר כי לאור האמור בתסקיר שרות המבחן, שגה בימ"ש קמא בקובעו כי העורר אינו עונה על אף אחד מהקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. זאת, בשים לב לכך ששרות המבחן התרשם כי חלופת מעצר בדמות קהילה תהווה מענה הולם לרמת הסכין הנשקף מהעורר וכן בשים לב לכך שהעורר ביטא רצון לערוך שינוי בחייו.

על כן ביקשה ב"כ העורר להורות על קבלת תסקיר משלים משרות המבחן, כמובן מבלי שהדבר יעורר ציפייה אצל העורר.

מנגד, ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הערר ותומכת יתדותיה בנימוקי בימ"ש קמא בהחלטה מושא הערר וכן בפסיקה של ביהמ"ש העליון שבה נקבעו הקריטריונים לעניין זה. לדעת ב"כ המשיבה, אין כל טעם לבקש תסקיר משלים באשר ברור כי אין סיכוי שהעורר יצליח להשתלב בהליך שיקום וגמילה ואין בחלופה זו כדי לענות על עילות המעצר הקיימות בעניינו.

אכן, ככלל, השלב המתאים להתחלת הליך גמילה הוא שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר. כמו כן, כידוע, לצורך סטייה מהכלל האמור, נדרש כי יהיו סיכויי ההצלחה גבוהים להליך הגמילה ונדרש כי תהיה מוטיבציה כנה וגבוהה להתחיל הליך גמילה וכן נדרש כי החלופה תענה על עילת המעצר.

כמו כן, אכן קיימים סימני שאלה אם אמנם סיכויי ההשתלבות והגמילה של העורר הם טובים. אף על פי כן, לאחר שבימ"ש קמא, בדיון מיום 14.8.13 ביקש תסקיר מעצר, לאחר ששרות המבחן הציע בתסקיר המעצר להמשיך לבדוק אם ניתן להסתפק בעניינו של העורר בהליך טיפולי וביקש לצורך כך דחייה של חודש ימים, ובשים לב לתוכן התסקיר שלפיו הביע העורר נכונות להשתלב בהליך הגמילה ולשנות מדרכיו וכן בשים לב לגילו הצעיר ולמרות עברו הפלילי המכביד של העורר בחומרת העבירות המיוחסות לו, החלטתי בסופו של דבר לקבל את הערר, מבלי שהדבר יעורר ציפייה אצל העורר, כאשר העורר ממילא ממשיך להיות נתון במעצר, כדי ששרות המבחן ישלים את בדיקתו ויבחן באופן סופי את עמדתו.

סוף דבר, הערר מתקבל, כך ששרות המבחן מתבקש להגיש לבימ"ש השלום בב"ש תסקיר מעצר משלים תוך חודש ימים מהיום.

עותק מההחלטה יועבר לשרות המבחן וכן לבימ"ש השלום בב"ש.

הדיון מוחזר, אפוא, לבימ"ש השלום בב"ש, אשר מתבקש לקיים דיון נוסף בעניין הבקשה להאריך את מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שיתקבל התסקיר המשלים משרות המבחן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ד, 03/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ציונה נסירי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: